הווה , עבר , עתיד

צעיף הניחוחות

באוויר הרווי אביב

במרפסת התלויה מעל הים

בקבוק היין הריק למחצה

את , גומעת רוח ערביים

אני , נישא בטעם היין בשפתייך

אוהב.

פעם ,

עת בערו עד כלות הנרות

באצטרובלים בעליית הגג

וצבעו במפלי דונג , מנעולים

לגשרים ללא מוצא

אמרת לי ,

"כשגשם בחוץ , הבדידות קשה יותר"

היה קר

עתה ,

נעלי הבית כבר בלויות

כפות הרגליים מתאימות להפליא

כמו לבך וגופך המתגוררים בגופי

עדנת מראות ורוך

מחולות  ,  אהבה.