טבעות30/11/2006 20:12 | ליריקה
|
|
שורשיך מפרים בי,
וליבי כגומחה.
עלוותך תחבקני
אז.. לטיתי עימך.
עד שלכת-של זמן,
מטורפת עלים.
עד ללכת-מכאן
כגזרים ערלים.
מי -הגשם ,בכיתי,
ציפוריי מסביב.
עוד טבעת טוויתי,
עלי גזע מכזיב.
טבעות -כשנים,
ושנים -כאדוות.
זרעינו טמונים,
בתקוות הנקוות | |