עלי משמר

שיח האור בזכוכית המנופצת

זו שהתרסקה לרסיסים

בועטת באדוני השקט הנכלם

בזיכרונות , בכאבים

ואלה , חוזרים ועולים , לא שואלים

פוגעים ופוצעים

מכים בעיניים הנפקחות מחלום

יורים אכזר , בשמים שרוטים

המפתח כמו תמיד , מתחת לשטיח

כשוער בבית דירות לבדידות וכאבים

אורב להתפרץ בחיוך מנצח

מודד סך הפחדים

המילים הם חוף

השירה , מעגן בטוח

גם אם לעיתים עצב ברציפים

אני  -  מנצח.