כה יפה היא

כֹּה יָפָה כַּרְמִית פַּלְטִי קָצִיר כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת.

קוֹלָהּ הָרַךְ נוֹגֵעַ, עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת הַשְּׁקֵטוֹת

וְהָעִבְרִית הַיְּפֵהפִיָּה, הַכּוֹתֶבֶת הִיא שִׁירִים

בְּעֵת מַחֲסֶה מֵהָרוֹדֵף וְהַמֵּעִיק, פָּנָיו הַמְּעוֹנוֹת

שֶׁל אֶלְעָד בְּעֵת שֶׁהֻכָּה, וְנִלְקְחוּ מִמֶּנּוּ 

מַכְשִׁירֵי הַשְּׁמִיעָה וְשׁוּב לֹא יָכֹל הָיָה לִשְׁמֹעַ

אֶת עַצְמוֹ מְשַׁדֵּר אֶת מִשְׂחֲקֵי מַכַּבִּי חֵיפָה.