ואתה מיהרת לשדל את ילדותי להעפיל אל צללים בעיניים פקוחות ודמותי כבר רזה וכאבי מתעצם.
ואתה מיהרת להשתוקק, להנציח את יופיי שנשר אל מדרך פסיעותיך. ואין עוד אלי דברים.