מַעֲשֶׂה בִּשְׁלוֹשָׁה שְׁעוֹנִים בְּעִקְבוֹת הַשָּׁעוֹן שֶׁל אַיָּלָה

שְׁעוֹן הַזְּמַן 

בְּעוֹדִי מְטַלְטֶלֶת
בֵּין גַּעֲגוּעַי
לִשְׁעוֹן הַזְּמַן הַנּוֹזֵל
וְתִקְווֹת הַשָּׁוְא
אַתָּה
קוֹרֵא מַחְשְׁבוֹתַי
בֵּין שִׁבְרֵי זִכְרוֹנוֹת
עוֹצֶרֶת
לִרְאוֹת,לִזְכֹּר

~
שָׁעוֹן 

לֹא הִסְפַּקְתִּי לִשְׁמֹעַ
אֶת תִּקְתּוּק הַשָּׁעוֹן
זַרְזִיפֵי הַחוֹל
יָרְדוּ מַהֵר
וַאֲנִי
כָּל שֶׁנּוֹתַר לִי
לַהֲפֹךְ שׁוּב
אֶת שְׁעוֹן הַחוֹל
לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ.
~

שְׁעוֹן הַחֹל 

מוּלִי
הִיא יוֹשֶׁבֶת
חוּץ מִפָּנֶיהָ
כְּבָר כִּמְעַט
לֹא מַכִּיר
צוֹעֶקֶת בְּעֵינֶיהָ.
הַמּוֹחַ מִתְפּוֹגֵג
אִבֵּד יְכֹלֶת חֲשִׁיבָה
וּבְמוּבָן מִלָּה
חָרָב עוֹלָמָהּ

וְשׁוּב בְּחִתּוּלִים
כְּתִינֹקֶת בַּת יוֹמָהּ
עִם רֹאשׁ יָחֵף
בְּלִי לְחַיִּים וּוְרֻדּוֹת
אַט אַט
עוֹבֶרֶת לְעוֹלָמָהּ.
אִם הָיִיתִי רַק יָכוֹל
לַהֲפֹךְ
אֶת שְׁעוֹן הַחוֹל
* * *