רָצִיתִי לִצְפּוֹת

רָצִיתִי לִצְפּוֹת /ש.כהן

רָצִיתִי לִצְפּוֹת

בְּ"רוֹקְדִים עִם כּוֹכָבִים"

וְאַחַר כָּךְ - בָּ"אָח הַגָּדוֹל"

וְאָז לִכְתֹּב

שִׁיר עַל אוֹהֲבִים

כָּךְ אָמַרְתִּי לְעַצְמִי 

שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ 

שֶׁמִּן הַמְּצִיאוּת בּוֹרְחִים.

אָז הִגִּיעוּ הַתְּמוּנוֹת

שֶׁל הַחֲטוּפִים 

שֶׁבַּשְּׁבִי נִרְצְחוּ

וְהַדְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם

כְּבָר יָבְשׁוּ .

בַּחוּץ הַפְגָּנוֹת

וַחֲסִימַת כְּבִישִׁים

אֲנָשִׁים כְּבָר לֹא יְכוֹלִים.

עַכְשָׁו חַם מְאֹד

בְּכָל הַמּוּבָנִים,

אֶת הַגָּלִיל  מְאַבְּדִים

עָשָׁן וְאֵשׁ  מִתַּמְּרִים.

קוֹלוֹת מִלְחָמָה

וּזְעָקוֹת שֶׁל מְפֻנִּים

וּבָעוֹלָם נִסְגָּרִים הַשְּׁעָרִים

אֵין כְּנִיסָה לַיְּהוּדִים

כְּמוֹ פַּעַם בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים

וַאֲנַחְנוּ אָנָה אָנוּ בָּאִים.

וַאֲנִי כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי

זֶה לִרְקֹד עִם כּוֹכָבִים.

4.6.24