כשהייתי צעיר וקפצתי

כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר וְקָפַצְתִּי 
מֵעַל גִּרְמִי מַדְרֵגוֹת בְּכִכַּר דָּוִיד
וְסַבְתָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מִזְדַּחֶלֶת מֵאֲחוֹרַי עִם שְׁתֵּי מְנוֹת הַפָלָאפֶל
הָיִיתִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי אִם פַּעַם
כְּשֶׁאֶהְיֶה זָקֵן אֶהְיֶה כָּמוֹהָ וְזֶה
נִרְאֶה לִי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי כְּמוֹ זֶה
שֶׁהָיִיתִי תּוֹמֵךְ בְּאִמָּא שֶׁלִּי כְּשֶׁלְּעֵת זִקְנָה יָצְאָה בְּקֹשִׁי מֵהָאוֹטוֹ וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי מָה יִהְיֶה מָה יִהְיֶה וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְבַּגַּרְתַּע בֶּאֱמֶת הִפְצִירוּ בִּי
כֻּלָּם שֶׁאֶהְיֶה זָהִיר וְאֵלֵךְ עִם הָרֹאשׁ בָּאֲדָמָה כְּדֵי לֹא לְהִתָּקַע
בְּאֵיזֶה מִכְשׁוֹל שֶׁיַּשְׁבִּית אוֹתִי 
מהסְפּוֹרְט שֶׁאֲנִי כֹּה אוֹהֵב וְחָס וְחָלִילָה שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל מַכָּה מֵאֵיזֶה קוֹרְקִינֶט כְּשֶׁאֲנִי עַל אוֹפַנַּיִם וְרַק לֹא אָמְרוּ לִי שֶׁאֶת הַמַּכָּה הָאֲמִתִּית אֲנִי אֶסְפֹּג מִמִּי שֶׁהָיָה אָמוּר לָתֵת לִי וּלְכֻלָּנוּ יָד וּלְהַצְעִיד אוֹתָנוּ 
קָדִימָה אֶל כֹּשֶׁר וְעֹשֶׁר וְשֶׁפַע-
וְהוּא הִפִּיל אֶת כֻּלָּנוּ אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וְעַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר לֹא הוֹלֵךְ עִם רֹאשׁ בָּאֲדָמָה אֶלָּא
נוֹשֵׂא אֶת עֵינַי מֵעֵבֶר לֶהָרִים לֹא קַיָּמִים. אוּלַי מִשָּׁם. אוּלַי מִשָּׁם.