פרידה והתחדשות*

המטוס החל מאיץ לקראת המראה

חמוקי הגבעות חלפו ביעף ונמוגו

קשרתי עצמי היטב ,

הרי עובר אני , בדרך אלייך

השמים היו מנוקדים עננים כדמעות

שאחר זמן , התפוגגו

כמו עת , הוסר השלט עם שמך ,

מדלת ביתי

ו - כשהמטוס טיפס לגובה

כמו אזלו השמים מעל והים מתחת

על הכנפיים הופיעו נטיפי קרה

כמו בשורה - עת למעבר , עת לפרידה

פעם הראיתי לך כיצד הסנונית מאכילה את גוזליה

בקן שבנתה במרפסת ביתי

ואת דמעת , כמו ידעת כי עת יפרחו מקינם

תהיי רחוקה מעימי

ו  - הייתה בעינייך ערגה לא מוסברת

הננעצת בי עתה , לקראת נחיתה

בי עדיין כאב הפרידה אך ,

גם בשורת הסנונית , להתחדשות ולידה.

* "בית הסופר " אגודת הסופרות והסופרים , מיזם פרידה