אהבה אסורה בצפת

הבשורה עברה בשעטה בסמטאות העיר

קול דמיה צעקו מהחדרים הנעולים

אהבה זר , אפיקורס להכעיס

וחומות אפלה סגרו עליה

בחלונה , בחדר הסגור , פרחו פרחים ככנפיים

והיא , כלואה בשל אהבתה

ועת ירח  מלא צחק  , זכרה

ונשבר לבה

בעיניה נחתם מבט פצוע  , כואב

רזי הסמטאות עם אהובה עלו ובאו

יוקדים בה כחמת השמש בתמוז

ננעצים ללא רחם , כפיגיונות סריסים

אט אט סגרו עליה החומות

עוד ועוד ועוד

והיא , נמוגה כלחישה

ובעת ערביים , שעת נועם יום השישי

השיבה שברי לבבה , לאלוהי האהבה.