שתיקה

כל הזמן הוא שתק.

ואז, כשדיבר מעט

היא הקשיבה. לא מרצון הקשיבה כי אם מצימאון.

אש בערה בה, אבל היא הקשיבה.

בצייתנות הקשיבה:

אולי אפשר מן המילים לחבר קירבה.

אז היא הקשיבה.

אבל המילים היו ריקות, מפוחדות, ומבוצרות.

ה 'אין-כלום' עמד שם, גלוי.

ליבה, התפכח – ונשבר.