שיר לטליה דנציג

כֻּלּוֹ בִּקְּשָׁה אֶת נֶפֶשׁ סָבָהּ הַחַי

פִּדְיוֹן זְקָנוֹ הָאָפֹר הַמְּדֻבְלָל

שֶׁאוֹתוֹ תּוּכַל לְלַטֵּף בְּשָׁעָה אַרְבַּע

עִם סֵפֶל תֶּה וְעוּגִיּוֹת וְכָל מָה שֶׁבָּא

עִם הַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפֵּר לָהּ עַל הַיָּמִים

הַהֵם מִשָּׁם, וְעֵינָיו הַטּוֹבוֹת וְהַשְּׁקֵטוֹת-

וְאוּלַי אֵי פַּעַם חִיּוּךְ מִתְגַּנֵּב כִּי אַחַר הַכֹּל

הוּא סַבָּא. סַבָּא שֶׁכְּבָר לֹא יַחֲזֹר.