אופק...

די והותר לעצמי אומר

אינך אפסניית כאב

בלום,מיין,שחרר

את המחר קבל בחיוך.

מגלגל מחשבות

מסדר תהיות,ממדר

ק ש ה,זה חוזר ומציף

כמו עץ שצילו מתארך.

שוקל עם הראש

אך הלב שמחליט

עבור נחשולי דאבה

אל גל חינני,החף מנהי.

שואף יהב לנחיריי הכמהות

זה דורות התחשלנו

מתלאות,אסונות

יהיה טוב כדברי המשורר,נעבור.