כַּדּוּר בְּדֹלַח

הָאַהֲבָה הִיא
כְּמוֹ כַּדּוּר בְּדֹלַח זוֹהֵר
אוֹר נְגוֹהוֹת
סְבִיבוֹ מְפַזֵּר
צָרִיךְ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ,
כְּמוֹ אֶתְרוֹג
לִדְאֹג כָּל הָעֵת
שֶׁקִּסְמוֹ לֹא יִמוּג
עַד שֶׁהִגַּעְתָּ,
הַבְּדֹלַח שֶׁלִּי הָיָה דֵּי שָׁחֹר
קְצָת סָר וְזוֹעֵף
לְעִתִּים קוֹדֵר
בִּזְכוּתְךָ הוּא כָּעֵת
מְרַחֵף בַּשָּׁמַיִם
מַרְוָה צִמְאוֹנִי,
זַךְ מִכָּל מַיִם.
אַךְ גּוּפִי דּוֹאֵב
כִּי מִמְּךָ הוּא יִרְחַק
פְּגִישׁוֹתֵינוּ קְסוּמוֹת
אַךְ בִּדַחַק
מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלֶיךָ
אִתְּךָ לְהִתְכַּרְבֵּל
וּבְדֹלַח עִם בְּדֹלַח
לְהִתְעַרְבֵּל
רוֹצָה אוֹתְךָ
לֶאֱהֹב עַד כְּלוֹת
עַד בְּלִי דַּי
אֶהְיֶה בָּשָׂר מִבְּשָׂרְךָ
תִּהְיֶה עֶצֶם מֵעָצְמוֹתַי.
~
2006