סנוניות מאחרות

השקט עוטף ,

סנוניות מאחרות

חוזרות לקן עת ערביים

גבר הולך יחף , נושא כפיים

יודע , אחריו יוותרו אותם שמים

הזיכרון כבר מתעתע לעיתים

יש זיכרונות , אבדו לעולמים

בישיבה של מטה   ובישיבה של מעלה

עולים וניצבים , פרקי חיים

במרכול האל שפע מוצרים מפתים

יודע , לא יעלה בידו את כולם להפנים

חלקם כבר נשלח למחסן האבודים

בתרמילו , מעט אודי אהבה מוצלים

לאחר מותי , ישכחוני

מכאן ומכאן , לא יזכרוני

תיוותר אבן חקוקה

ואולי גם , דפים מצהיבים של שירה

אני מנסה לתהות על דפי ספרי חיי

העיפרון נשבר שוב ושוב , מתריס בפניי

בצומת יציאות וכניסות למכביר

ואיני יודע את דרכי , לדלתות השיר.

* אנא, לקרוא לאט...