רכבות

אני בתחנת רכבת עם מאות תחנות, רבבות אנשים, עומד ברציף
מחפש את הרכבת שתיקח אותי לתחנה הנכונה
איני יודע במה לבחור מבין כל התחנות, המולת האנשים מבלבלת
המולת מוחי מחרישת אוזניים, אני רוצה רק שקט
נדחף בין האנשים מועד וקם ונופל, דורכים עליי ושוב קם ומגיע לקרון
הרכבת כמעט ריקה, נוסעים שעות ארוכות בדממה מחרידה
סוף סוף רואים תחנה באופק, מקום של תקווה
הרכבת קרבה ואני רואה רבבות אנשים ומלא תחנות
הדלת נפתחת וקול מודיע תחנה אחרונה.
אני יורד, רגליי כושלות, מסתבר שהגעתי למקום מוצאי
וכך ימים ושנים אני עולה על קרונות לנסיעות של שעות
וחוזר אל אותו המקום, כמו חלום בלהות אחד ארוך
אנשים משתנים, אופנות ובגדים ורכבות חדשות
אבל איפה התחנה המיוחלת ?
האם בכלל אני צריך את הרכבת?
אין קול ואין עונה..לשאלה האם יש מוצא.
איפה הדרך האחרת

כל הזכויות שמורות לשגב ירון