הֵם הָיוּ שִׁשָּׁה

הֵם הָיוּ שִׁשָּׁה 
כְּלוּאִים בַּמִּנְהָרָה
הַכֹּל קָפָא לַמָּוֶת
שִׁשָּׁה מִתּוֹךְ כֻּלָּם
כָּל שֶׁבִּקְּשׁוּ
לִחְיוֹת וְלִרְקֹד
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
וּכְמוֹ הִכַּרְנוּ אוֹתָם.

הַמַּחְשָׁבוֹת מִתְנַפְּצוֹת
כְּמוֹ עָלֶה שָׁבוּר
גַּם בְּעֵת שְׁקִיעָה
הַלְּוַאי שֶׁמֵּעֵבֶר לַפִּנָּה
יִזְרַח לוֹ הֶעָתִיד.

בְּעוֹד הַמִּשְׁפָּחוֹת
עָמְדוּ שָׁם 
לְיַד הַגָּדֵר
הָיְתָה לִי צִפִּיָּה
שֶׁהַזְּעָקוֹת וְהַקּוֹלוֹת
יָבִיאוּ תּוֹצָאָה
וְכֻלָּם יָשׁוּבוּ בִּמְהֵרָה
עֵינַי דּוֹמְעוֹת
לְלֹא מִלִּים,
לְלֹא נִיצוֹץ
לְלֹא אֱמוּנָה
וַעֲדַיִן מְקַוָה
שֶׁתָּבוֹא הַתִּקְוָה
וְיָשׁוּבוּ הַחֲטוּפִים בִּמְהֵרָה
כָּל שֶׁנּוֹתַר
לְהַלְחִין אֶת הַכְּאֵב
1.9.24
נִכְתַּב בְּאִבְחַת רֶגַע