ואז ניתך הגשם

וְאָז נִתַּךְ הַגֶּשֶׁם. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֵיךְ וְלָמָּה
נוֹתַרְתִּי עַל עַמְּדִי בְּעֵת שֶׁסִּפְּרָה לִי עַל 
אִישׁ צָעִיר, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר
חִיֵּךְ אֵלֶיהָ חִיּוּךְ שֶׁאוֹתוֹ הִיא בּוֹכָה אֶל תּוֹכָהּ
עֵת הוּא נִשְׁקָף אֵלֶיהָ בֵּין הַשְּׁלוּלִיּוֹת , וְהוּא
לִטֵּף אֶת צַוָּארָהּ מְרוֹם קוֹמָתוֹ וְהֵעִיד בָּהּ
שֶׁהִיא בָּאָה מִמָּקוֹם בּוֹ שׁוֹתְקוֹת הַשְּׁקִיעוֹת
וְכֵיצַד יָהִין הַשַּׁחַר לַעֲלוֹת, וְהִיא אֵינָהּ לְצִדּוֹ
וְעֵינֶיהָ  הָיוּ כֹּה רַכּוֹת עֵת דִּבְּרָה עַל חַיָּל
שֶׁפָּגְשָׁה בַּמִּדְבָּר שֶׁאָהֲבָה לִבְלִי סוֹף וְהָלַךְ
לִבְלִי שׁוּב. תְּחִלָּתוֹ שֶׁל שִׁיר וְסוֹפָהּ שֶׁל אַהֲבָה
וּלְאַחַר מִכֵּן אַהֲבָתָהּ אֵלַי. וְעוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים
בְּיַלְקוּט  חַיֶּיהָ וַאֲנִי הַמַּאֲזִין וַאֲנִי  הַכּוֹתֵב
וַאֲנִי הָאוֹהֵב פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת הֲזוּיִים בַּלֵּילוֹת
אֲרֻכִּים וְטוֹבִים שֶׁל אָח בּוֹעֶרֶת וּדְבָרִים
שֶׁחוֹוִים רַק מְנוּסַי אַהֲבַת אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
 וְלֹא אוֹסִיף.לְכָל הַיּוֹתֵר אוֹסִיף רְסִיסֵי
בֹּשֶׂם שֶׁל נְשִׁיקוֹת וְאָנִיחַ אוֹתָן הֵיכָן
שֶׁצָּרִיךְ. פּוֹט יוֹר הֵד אוֹן מיי שׁוֹלְדֵּרְס