בדרך הטבע, על הסלע, חרות היה
בלשון עם זר:
יוּ נקודה אֶל נקודה
ואני לא דמיינתי
ולא חשבתי שהכתב מכוון אלי.
אולי אני גהינום
אבל זניח וקטן
לעומת ההמון הנסער
ובטוח שלא ראוי
לתשומת לב של אף אחד.