פְּרָחִים וּנְהָרוֹת לְבִימַת הַדִּיּוּן

הַיּוֹם,
דִּבַּרְתִּי עִם פֶּרַח מְיֻחָד
שֶׁהָיָה
בּוֹדֵד כָּמוֹנִי.
הוּא עָשָׂה אַהֲבָה
 עִם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַפַּרְפָּרִים
פָּתַח עֲלֵי כּוֹתַרְתּוֹ
הִבִּיט, חִיֵּךְ
וְאוֹתִי נִחֵם
שֶׁעוֹד
תִּהְיֶה לִי
            אַהֲבָה
וַאֲנִי נָתַתִּי אֵמוּן לַפֶּרַח
שֶׁכֵּן יוֹדַעַת שֶׁחַיֶּבֶת
לִשְׁאֹף מֵרֵיחוֹ
וְלִחְיוֹת
כָּךְ בְּדִיּוּק עִם מֵי הַנָּהָר
בְּעוֹדָם שׁוֹצְפִים קוֹצְפִים
אֲנִי מִתְמַלֵּאת חַיִּים.

~