שְׁכֵנוֹת (טִיפְּשׁוֹטוֹן)

לֹא דִּגְדְּגוּ אוֹתָהּ שָׁנִים 

וְהִיא בּוֹעֶרֶת

אֲבִי בְּנוֹתֶיהָ כְּבָר מִזְּמַן לוֹהֵט

בְּאֵשׁ אַחֶרֶת

וְהִיא? בָּעֶרֶב מְנַסָּה לִתְפֹּס

״מָהִיר״ קַלִּיל

עִם בַּעֲלָהּ  שֶׁל הַשְּׁכֵנָה שֶׁלָּהּ,

הִיא צְלִיל.

שְׂפָתֶיהָ-נְפוּחוֹת מִבּוֹטוֹקְס

כְּבָּלוֹן

שָׁדֶיהָ מוּרָמוֹת אֶל עַל בְּמִין

קוֹנְסְטְרוּקְצִיָּה 

וְכָךְ, כָּל עֶרֶב הִיא אוֹרֶבֶת 

בַּחַלּוֹן

לְכָל שָׁכֵן מִמִּין זָכָר עִם כִּיס

וְרֵזוֹלוּצְיָה  

בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל יֵשׁ לָהּ יָם 

שֶׁל זְמַן

לָרֶדֶת לַחַנְיוֹן לְשִׂיחַ מְפַתֶּה:

מַמָּשׁ צַיֶּדֶת 

וְאִם היא לֹא תִּזְכֶּה אֲפִלּוּ 

בְּ״מָהִיר״ קָטָן

בַּוַּוטְסְאַפּ תִּשְׁתַּלֵּחַ בִּצְלִיל: 

״ אַתְּ הַבּוֹגֶדֶת״