חותמת

תנער מעליי את אבק היום

וכסה אותי בשמיכה מלאת כוכבים

תלחש באוזניי ניגון נושן של כמיהה

ותעטוף אותי לתוך לילה שליו בזרועותיך

וכשיפציע שחר, תזכיר לי בנשיקה

את כל מה שבחרתי לשכוח

את כל מה שנצרתי במבוכי ליבי

כמו רעל המתפשט לאט בתוך עורקיי

תסגיר את כיסופיי אליך במבט

נוקב, חודר, ומעמיק לתהומות נפשי

פשוט ממני את כל מה שכואב בי

ותן לי לנשום את גופך לחיקי

הנח ליום לטבול בקרני החמה את גופי

משוך אותי אליך מתחתית עפר

תזכיר לי בחיוך מרנין את כיסופיי אליך

חבוק אותי חזק, ואל תרפה שוב לעולם