אוֹר וּצְלָלִים

חַלּוֹן
הוּא חֵלֶק 
קָטָן מֵהַקִּיר
אֲבָל קֶרֶן הָאוֹר
שֶׁחוֹדֶרֶת דַּרְכּוֹ
מְסֻגֶּלֶת לְהָאִיר
אֶת כָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ
וְאָז מוֹפִיעִים הַצְּלָלִים
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
דְּמוּתְךָ מִשְׁתַּקֶּפֶת
לְלֹא אוֹר נְגוֹהוֹת
מֵעַל דְּמוּתִי.
בְּרִגְעֵי בְּדִידוּת 
 מְנַסָּה לִמְתֹּחַ אֵיבָרִים
נְשִׁימָתִי קְצוּבָה
עוֹלָה יוֹרֶדֶת 
עֵינַי ,
אֵינָן מֻכּוֹת בְּסַנְוֵרֵי הָאֶתְמוֹל.
בֵּין רִקְמַת הַצְּלָלִים
מְגַשֶּׁשֶׁת אַחֲרֶיךָ
שׁוֹכֶבֶת,דּוֹעֶכֶת
 צִלִּי מְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה רֵיקָה
צֵל וְשִׁבְרוֹ.
לְלֹא צְבָעִים - 
שָׁחֹר - לָבָן - שָׁחֹר
מְנַסָּה לְהִתְרוֹמֵם
מְחַכֶּה שֶ
תֶּאֱסֹף בָּבוּאָתִי
מִשְּׂפַת מִדְרֶכֶת מְיֻזַּעַת
נִבְלַעַת לְמַרְאֵה גּוּפְךָ הַיָּחֵף
אֲנִי מַמְשִׁיכָה לִחְיוֹת
בְּצִלְּךָ הָרָדוּף
כָּל שֶׁנּוֹתַר לִי
רַק לְדַמְיֵן.
~
2006