הִתְעוֹרַרְתִּי עִם זֶה בַּבֹּקֶר

אֶמֶשׁ אָמְרוּ לִי שֶׁשְּׁמִי הוֹלֵךְ לְפָנַי.
שֵׁם כָּזֶה קָטָן, רַק שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת
אוּפְּס. אֲנִי עֲלוּלָה לִדְרֹך עָלָיו, אוֹ
שֶׁהוּא יִדְרֹך לִי עַל בהונות הָרַגְלַיִם
וְיַכְשִׁיל אוֹתִי. לֹא חֲבָל?
לָמָּה לֹא נָתְנוּ לִי מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר אָרֹךְ?
נַגִּיד שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ מַזָּל
אוֹ אַרְבַּע כְּמוֹ הֶלְגָה
אֲפִלּוּ שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ בַּמְבִּינָה.
אוּפְּס. אֲבָל אָז שְׁמִי יֵלֵךְ מֵאֲחוֹרַי
כְּמוֹ זָנָב. אוֹ יִזְרַח מֵהַתַּחַת שֶׁלִּי.
אֲנִי צְרִיכָה לְדַבֵּר עַל זֶה עִם אִמָאבָּא.
אוּפְּס. הֵם בְּהֹדּוּ. מִשְׁפָּחָה. עֲסָקִים.
עֲסָקִים עִם הַמִּשְׁפָּחָה.
מִשְׁפָּחָה עֲסוּקָה.
עֵסֶק מִשְׁפַּחְתִּי. לֹא מְשַׁנֶּה.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל שֵׁם כְּמוֹ, לְמָשָׁל, טִיקָה.
זֶה טוֹב נֶגֶד עֵינַיִם רָעוֹת וְגַם זוֹרֵחַ מֵהַמֵּצַח.
אוּפְּס. רַק שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ אוֹתִי: תַּגִּידִי,
חָטַפְתְּ בֵּין הָעֵינַיִם?
זֶה הַהֵנְגְאוֹבֵר. צֵ'יְיסֵר אֶחָד יוֹתֵר מִדַּי.