טיוטא של כאב*

המילים שלי פצועות

אין בהן אביב

נאנסות לרע , שותתות דם

לא מרוות , זרועות כאב

השמים מעל קודרים

אין ענני גשם

ענני העשן מנצחים

פיח עלי שדות

האורות מאופק , אינם ברקים

מפצי רשע להשחית הם

ממטירים חלקי מתכת רצחניים

גודעים חיים

המילים שלי עצובות

בוכות הן

דומעות בשערים

מתפללות - תקוה.

*לזיכרו של סיון שדה , כפר מסאריק , עם דמעה