על אהבה דיקטטורה ושחיטה

עיני הרחוב נפערו בתדהמה

רקדו הם עירומים , עד כלות הנשימה

היו להם אור כוכבים ולווית מלאכים

הניגון עלה מפתחי הבתים

מהמרפסות הריעו בתשוקה

זה היה ריקוד אחרון , עד כלות הנשימה

בתחנה המתינה מרכבה שחורה רתומה

הסוסים רקעו חסרי מנוחה

מוכנים להובילם לאתר השחיטה

כל חטאם היה , אהבה ושמחה

עמדו מול הגרדום , ללא תפילה

אזוקים איש לאישה ,מסרבים מחילה

כל תכלית חייהם הייתה אהבה

נפלו חבוקים , עם חיוך של שמחה

על דלת ביתם הותירו שלט ,  פונה לרחוב

'כאן אהבנו , לא הותרנו חוב

סרבנו ומסרבים אנו , לחדול מלאהוב

הלאה העריצות , הבוז לשנאה ולשחיתות'

(לרבקה ירון)