בת הים

בת הים

היום בא לי לדוג אז  הלכתי לים

ישבתי על שפת הים   אחזתי בידי חכה

עם פיתיון וחיכיתי    לפתע בת ים צפה והתיישבה  מולי על החול הרטוב  

יפיפיה זורחת וזוהרת

שיער זהוב כעין השמש עיטר את פניה

 עיניים  עמוקות וחודרות בצבע טורקיז הביטו בי במבט חודר ללא בושה

יריעת בד גדולה כתכלת השמיים וזרועה כוכבים עטפה את גופה התמיר 

היא הביטה בי ואני בה  

שאלה היכן אני

עניתי לה את בממלכת האדם 

מאין הגעת?   עליתי מן הים  

אני נסיכת הים ואבי הוא מלך הים

 בוא איתי אדם למעמקי הים אקח אותך לארמון אבי  ואנשא לך..

את יפיפיה  אבל אינני יכול לבוא איתך יש לי כאן משפחה ועבודה ובנוסף אנחנו שני עולמות שונים לעולם לא נוכל להתאחד ולהייתחד עניתי וקמתי ללכת

תתקרב אלי מעט ביקשה התקרבתי

ואז אחזה בידי ואמרה 

לפני שתלך אנא תן לי למזכרת

 נשיקה   מה יכול להיות חשבתי

נצמדתי אליה והתנשקנו נשיקה שאין לה סוף ותוך כדי גררה אותי איתה למעמקים ומהר מאד מצאתי עצמי בארמון אביה

לא יכולתי לחזור אולי בעצם לא רציתי נשארתי שם ולימים הייתי למלך הים.