מעבר לעולם אחר

כשגוף דומם נפרד משאון הזמן

והשקט שוזר מסך עדין

נשמה זוהרת רכה כאור ראשון

פוסעת אל עבר מרחבי אין סופי

לא סיומת כי אם תחילה

לא חושך אלא חיבור של אור

אנרגיה שלא ניגמרת לעולם

כמו נהר שזורם אל הים

לכל רגש שהיה נותר זיכרון

לכל אהבה להבה נצחית

והשאלות שפעם הכבידו

נמוגות לתוך שלם שאין לו שם

עולמות אחרים פורשים כנפיים

שם הרוח חופשית נטולת כבלים

רוקמת חיבורים עם נשמות אחרות

שרים יחד את שיר הבריאה

החיים שאחר כך לא סוד ולא תעלומה

כי אנו נושאים אותו בליבנו תמיד

כוכבים הם זכר לחייים שהיו

והנצח בית שאין בו קירות