לא עליז

רכבת יום א'

לעיר הגדולה מאספת

עמוס בה ולא עליז

לאלו שמאספים סופי-חיים

והוא מתנדנד בצפיפות הדוקה.

בצר לו עסוק בעיטורי הגוף הנשי

בפרוזדור הקרון האין-סופי-

בגדליו ובצבעיו המשתנים

העולים ויורדים עם תנודות הפסים

והגלגלים שבמוחו שוחקים נעורים.