חֲבֵרִים אֲהוּבִים שֶׁלִּי מִתְקַיְּמִים בָּהֶם סִדְרֵי עוֹלָם וַאֲנִי,חָבוּי בֵּין צַמְּרוֹת הַגַּן עוֹקֵב אוֹהֵב ,מוֹשִׁיט אֲלֵיהֶם אֶת יָדַי שֶׁמָּא יִרְצוּ דִּבּוּר קָט . זִכָּרוֹן לְהָגֶג.
אִמָּא לֹא קוֹרֵאת לִי הַבַּיְתָה.
רַק אֲנִי וּתְפִלָּתִי .