אַהֲבָה קְטַנָּה

אַהֲבָה קְטַנָּה

שָׁׁם
בְּפִנָּה קְטַנָּה בַּצֵּל
מִתְחַבֵּאת לָהּ אַהֲבָה
אַהֲבָה קְטַנָּה וּמְתוּקָה
אַהֲבָה  מַמָּשׁ קְסוּמָה
 
כְּשֶׁתָּבוֹא,
הָאֹשֶׁר יִתְמַלֵּא בִּי
כְּשֶׁתָּבוֹא,
אוֹר הַשַּׁחַר יַעֲלֶה בִּי
כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ
מְחַמֵּם לִי אֶת הַלֵּב
כְּשֶׁאֲנִי אִתְּךָ
אֵינִי חָשָׁה כָּל כְּאֵב
 
כְּשֶׁגּוּפְךָ מִתְמַזֵּג עִם גּוּפִי
זוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי אֲמִתִּית
שֶׁחָשָׁה בְּנַפְשִׁי
עַתָּה,
קוֹרֵאת לְךָ וְאֵינְךָ עוֹנֶה לִי
קוֹלִי חוֹזֵר כְּהֵד
אַתָּה כֹּה חָסֵר ל י
 
יוֹשֶׁבֶת לְבַד,

מְנַסָּה לִמְחֹק דְּמוּתְךָ
לֹא שׁוֹכַחַת
חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּהְיֶה לִי אַהֲבָה

בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת
רָצִיתִי לָדַעַת
אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת נֶחְשֶׁקֶת
לְהַרְגִּישׁ אֶת הַתְּחוּשָׁה הַמַּדְהִימָה
שֶׁבְּאוֹתוֹ הָרֶגַע
אֲנִי שַׁיֶּכֶת לְךָ
כָּךְ זֶה בָּאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה.