מַנְגִּינַת חַיַּי

כְּשֶׁאֲנִי מְבִינָה אֶת עַצְמִי
      מַרְגִּישָׁה עָצְמָה
כְּשֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת עַצְמִי
      מַרְגִּישָׁה חֵרוּת
כְּשֶׁאֲנִי סוֹלַחַת לְעַצְמִי
      מוֹצֵאת אֶת הַשַּׁלְוָה
אֲנִי חַיָּה 
אֶת מִי שֶׁ
אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת
הַיְּקוּם לֹא עוֹצֵר אוֹתִי
וּמַעֲנִיק לִי אֶת הַזְּמַן
וַאֲנִי תָּמִיד רוֹאָה
אֶת הַטּוֹב בְּכָל דָּבָר
אֲנִי מוֹבִילָה
אֶת מַנְגִּינַת חַיַּי
וְקוֹבַעַת אֶת הַצְּלִילִים
תָּמִיד פּוֹתַחַת אֶת הַלֵּב
וְהַשִּׂמְחָה מְמַלֵּאת אוֹתִי
פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת
וּמְחַכָּה לְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ
הַמְּבַשֶּׂרֶת לִי כִּי טוֹב
נוֹקֶטֶת בִּפְעֻלּוֹת קְטַנּוֹת
בּוֹחֶרֶת לְהַאֲמִין
וְיוֹצֶרֶת שִׁנּוּי
יוֹדַעַת שֶׁהַשֶּׁפַע וְהָאַהֲבָה
תָּמִיד נִמְצָאִים בַּסְּבִיבָה.
~

כְּשֶׁהַמַּחְשָׁבוֹת נוֹשְׂאוֹת אוֹתִי בְּמַסַּע כֻּמְתָּה

צוֹעֶדֶת בְּקֶצֶב עִם צְלִילִים שֶׁל תִּקְוָה.

~

17.12.24 -