קצת בסוף עולם

וְכָךְ הִיא אָמְרָה לִי:

יָשַׁבְתָּ לְיָדִי עַל הַחוֹף.

הָיְתָה שֶׁמֶשׁ,

וּמִשּׁוּם מָקוֹם-

הוֹפִיעָה רוּחַ סְתָו.

וּמֵאָז אֲנִי מוֹשַׁחַת אֶת עַצְמִי

בִּקְרֵם הֲגַנָּה

עָמִיד מוּל תְּשׁוּקָתְךָ

בְּמִדּוֹת וּמַעֲלוֹת,

וְאַקְלִימִים מְשֹׁעָרִים.

חוֹשֶׁבֶת עַל בּוֹא הָחורֵף-

וְאַתָּה עֲדַיִן לְצִדִּי:

עַל סַפְסָל בְּלוּאִי מַרְשָׁל,

וּקְצָת בְּסוֹף עוֹלָם.