האשה היחידה03/01/2025 00:26 | זיו כץ
אֵין לָדַעַת כֵּיצַד, לְטַכֵּס הָעֵצָה
הַזְּרוּעָה וּמְכֻסָּה, מִן הַכֹּל.
אַךְ אָמְנָם הִיא רוֹצָה, לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל
לְגַלּוֹת הַמְּכֻסֶּה כִּבְיָכוֹל.
וּמִתּוֹךְ הָרָצוֹן הִיא נִשְׁבֶּרֶת מְאוֹד
וּשְׁבָרֶיהָ נוֹפְלִים עַד לְמַטָּה.
וּמִתּוֹךְ הַשְּׁבָרִים, נִיצוֹצוֹת חֲדָשִׁים,
צוֹמְחִים וְעוֹלִים בֶּאֱמֶת.
וְכִסָּה הֶעָנָן, וְהַחֹשֶׁךְ הוֹוֶה
רָעֲשׁוּ רְעָמִים כַּמְּצֻפֶּה.
וְהַגֶּשֶׁם יָרַד, וְהִרְוָה אֶת הַכֹּל
הַמַּיִם חָדְרוּ אֶל הַחוֹל.
וּמִתּוֹךְ זֶה תִּשְׂמַח וּבְחֵשֶׁק תִּצְמַח
וְתִזְכֹּר שֶׁתָּמִיד יֵשׁ תִּקְוָה.
כִּי הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, הוּא צוֹמֵחַ מִמָּה
שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה, וּכְבָר מֵת.
אִם כֵּן יִתָּכֵן, לְשַׁנּוֹת אֶת הַכֹּל
הִיא רוֹצָה אַךְ לֹא עֵת הַמָּחוֹל
וְהַלֵּב הַיָּשָׁר, יְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה
אֶת הַטּוֹב וְהָרַע, בְּשָׁלוֹם.
וְיָשִׁירוּ שִׁירִים, יַחַד כָּל הַצְּמָחִים
הָאֱמֶת תִּתְגַּלֶּה בְּבוֹא עֵת
הִיא זוֹכֶרֶת כֵּיצַד, הוּא הֶחְזִיק לָהּ אֶת הַיָּד
וְאָמַר לָהּ בִּתִּי, בּוֹא נִצְעַד.
(נכתב לפני הרבה שנים) |