עלים כמשל

הערב יורד ,

החלונות פוערים עיניים אלי שקיעה

העצים מתכוננים לשנת לילה

עלים דחויים  , לנפילה

בבוקר מרחפת שמש על העלים הנפולים

אחר , מתיזים אותם במפוח

נרתעים אל פתחי בורות אפלים ,

עלים מתים

על המדרכות חפזו אנשים

ערים-מתים למקומות עבודה כואבים

בועטים ברגליהם פליטי עלים

כאלה שנותרו , לועגים וחיים

הכאב מצמית דווקא בפסגות הגבוהות

הלחש הופך צעקה לאלים

והרוח , הרוח מפזרת

עלים ועוד עלים

ואני שחשבתי , יודע הכול על געגועים

חש ערגה לחמת קיץ

לאור חמים

ולעלים , ירוקים ירוקים.