הזמן נותן בה סימניו

לִבִּי אִתָּהּ

עִם דִּמְעוֹת הַזַּעַם הַנֶּאֱסָפוֹת לְמִסְדַּר

קָשׁוּחַ, אָטוּם רֶגֶשׁ וְזָעוּף מַבָּט

בְּסוֹפוֹ תֵּצֵא

וּתְחוּשׁוֹת לִבָּהּ הֲלֹא -

יֵדְעוּ מְקוֹמָן בִּקְהַל וְעֵדָה.

יוֹשֶׁבֶת עַל הַגָּדֵר ,

מְנַעֶרֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ מִיָּמִים שֶׁל תְּהִלָּה

מְנַסָּה אֶת הָאֵיפֹה לָמָּה וּמַדּוּעַ

כָּשְׁלוּ יְמֵי אַהֲבָה -

הַזְּמַן נוֹתֵן בָּהּ סִימָנָיו

       וְהִיא לֹא שׁוֹאֶלֶת עוֹד.