אל דנטה

1. אַל דֶנְטֶה

שִׁיר חָשׁוּב לְבַשֵּׁל אַל דֶנְטֶה
לֹא עד הַסּוֹף הַמַּר וְהָרַךְ
לָתֵת לְמִלִּים לְהִשָּׁאֵר מְעַט פְּרִיכוֹת
שֶׁיִּשְׁאֲרוּ טַעַם וּצְלִילִים עַל הַלָּשׁוֹן
כְּשֶׁאַתָּה נוֹגֵס בְּמִשְׁקָלִים בְּתַאֲוָה.

שֶׁיִּשְׁאַר פֶּתַח לְבִשּׁוּל חוֹזֵר
שֶׁכָּל הַטּוֹב וְהַמֶּיְטִיב
יִהְיֶה פָּתוּחַ לִרְוָחָה כִּמְסַנֶּנֶת
בָּהּ שָׁטַפְתָי פַּסְטַת רְגָשׁוֹת
מִכָּל חָבוֹת וּמַחֲשָׁבָה צְלוּלָה

לָתֵת לְרֹטֶב הַקּוֹרְאִים
מָקוֹם וְכַוָּנָה
לְעַבֵּד אֶת הַכָּתוּב
עַל קְדֵרַת הַפּוֹאֵטִיקָה שֶׁלְּי
בִּשְׁלִיקַת אוֹתִיּוֹת נוגַהּ.