קְצִיר חַיֶּיהָ

קְצִיר חַיֶּיהָ

אֶל מוּל יָרֵחַ סְתָוִי יְפֵיפֶה,
עוֹד בְּטֶרֶם יָדֲעָה קְרוֹא וּכְתֹב,
יָדְעוּ אוֹתָהּ בְּכֹחַ.
בְּפֶרֶק אִיּוֹב שֶׁל חַיֶּיהָ
קָרֲעוּ תְּמִימוּת גּוּף וְנֶפֶשׁ
לֹא יָכוֹלָה לִשְׁכֹּחַ
אֶת הַכְּאֵב שֶׁל הַיָּלְדָה
אֶת תְּחוּשׁוֹת הַכְלִמָּה
שֶׁהֶחְדִּירוּ בָּהּ
 
חַיָּה לֹא חַיִּים,
גּוֹסֶסֶת בְּמִטַּת הַחִדָּלוֹן
תְּמוּנוֹת שׂוֹרְפוֹת
שֶׁל זִכְרוֹנוֹת קְפוּאִים
לְלֹא שֵׁם.
בִּמְלֹאת שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹתֶיהָ
פּוֹתֶחַת מוֹסְרוֹת נֶפֶשׁ שְׁסוּעָה
בִּתְחוּשׁוֹת מָוֶת,
וְּכְשֶׁהִיא חַיָּה
לְוַאִי וְלֹא הָיְתָה.