זִכְרוֹנוֹת אַהֲבָה מִזְדַּמְּנִים

.

זִכְרוֹנוֹת אַהֲבָה מִזְדַּמְּנִים / ©רבקה ירון

*

כְּמוֹ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם כְּבָר לִפְנוֹת עֶרֶב אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה פַּרְצוּף עִם

הָאַף מוּכָן לִקְדֹּחַ עָמֹק בַּמִּדְרָכָה חוֹשֶׁבֶת עַל הִתְאַבְּדוּת וֶאֱלִיעֶזֶר צָץ

לְפָנַי וְאוֹמֵר אַתְּ נִרְאֵית נִפְלָא עוֹד מְעַט תִּבְכִּי וַאֲנִי וְהוּא אַתְּ

כָּל כָּךְ יָפָה הָיִיתִי מְחַבֵּק אוֹתָךְ אֲבָל מָה אוֹמַר לְאַבָּא

שֶׁלָּךְ

.