רגעי הדממה האבודים

כמה חלי ולא מרגיש הלב 
מרוב שהוא התאכזב
כמה פחד יש לי מבני אדם
שיוציאו דברי מהקשרם

ההפרעות קצרו רוחי
והדמעות שבמקלחת
כשהנפש צונחת
להתישב על הרצפה

עוצם את עיני
עלי מיימי 
להם תחושה
של חופש

מין האין הם נובעים
ואליה הם שבים
עין המעיין גועש
חופש

ואז נגמר המים החמים
וחוזרים למסלול החיים
כמה חלי ולא מרגיש
מי שאין בו רגעים של דממה