מעיין פרוד

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר הַצָּהֳרַיִם

בְּעֵת  שֶׁהָעוֹלָם רוֹגֵשׁ סְבִיבִי.

תְּכָכִים וְנוֹכְלוּיוֹת.
חֲטוּפִים וּכְאֵב לֵב וְכָל מִכָּל

אֲנִי מוֹצֵא
אֶת עַצְמִי חוֹזֵר לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר אֶל
מַעְיַן  פָּרוֹד וְאַדְמוֹתָיו הַחוֹבְרוֹת,
מִפִּלְאֵי הַבְּרִיאָה שֶׁכְּמוֹתָם אַתָּה רוֹאֶה
בְּסִפְרֵי מַסָּעוֹת לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת כַּאֲשֶׁר
אוֹתוֹ הָיִיתִי פּוֹקֵד לִפְנֵי שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת
בְּלֵילוֹת קַיִץ שֶׁשָּׁם אֵין לַחוּת מַגִּיעָה
וְרַק הֶהָרִים חוֹבְקִים וּצְלִילֵי שִׁירֵי
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁכַּחַת וְהַטּוֹבָה מִתְנַגְּנים
בְּלִבְּךָ וְהָרֵיחַ הַנִּפְלָא שֶׁל הַכֹּל מִסָּבִיב
שֶׁעוֹד מְעַט יומר,הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ -
בְּלוּלֵי תַּרְנְגוֹלִים , וְקִרְקוּרִים וְזֻהֲמָה.
וּגְלָלִים וּשְׁאָר כָּל שֶׁעוֹמֵד בִּסְתִירָה
 לִיפִי הַמָּקוֹם ,פְּלָאָיו וְגָאוֹן הַיְּצִירָה.
וְהַרְחֵק מִכֶּם חֲבֵרַי הַיְּקָרִים  כֻּלִּי תְּפִלָּה
שֶׁנסכּל מְזִמַּת הַפּוֹגְעִים בָּאֲתָר הַנִּפְלָא.