אם תיאותי
בת חווה ענוגה
כבדי את הנחש שבו
משחי תוואי גופו הדואב
ענגי את נפשו הנסערה.
בלילות המתארכים
רוקני את סיר אכזבתו
ערכי שולחן מצווה
פירות אהבתך ביתו
עד אחרית יומו.