אֵינֶנִּי מַאֲשִׁים

כמו שכבר ציינתי אני כמעט ולא כותב על זוועות הטרור קשה לי מידי

אך מרוב שהדבר בוער וגם מעוררים את זה כאן. חשתי שבא בי הפסוק לא תוכל להתעלם וזעק בי

אז זה מה שיצא

אֵינֶנִּי מַאֲשִׁים אֶלָּא אֶת עַצְמִי
לֹא אֶת הַמְּדִינָה
לֹא אֶת הַסְּבִיבָה
אֶלָּא אֶסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה

הֲלֹא עֵינַי שֶׁרָאוּ הַזְּוָעוֹת
אֶת שֶׁרָאוּי לָהֶן הֵן רוֹאוֹת
אוֹתוֹ הַיּוֹם
בִּכְלָל כְּמוֹ חֲלוֹם

אֵינֶנִּי מַאֲשִׁים אֶלָּא אֶת עַצְמִי
לֹא אֶת הָאִשָּׁה
לֹא אֶת הַיְּלָדִים
אֶלָּא אֶסְתַּכֵּל בְּרַחֲמִים

הַסּוֹחֶבֶת עָלֶיהָ רָחֲמָה
וְעֵינֶיהָ רָאוּ כְּבָר שֶׁלַּשָּׁוְא
לֹא נֵצֵא מִזֶּה יְלָדַי
לֹא עַכְשָׁו

אֵינֶנִּי מַאֲשִׁים אֶלָּא אֶת עַצְמִי
וְרוֹצֶה כְּבָר שָׁנִים 
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה 
מֵעוֹלָמִי