עוֹד מְעַט

.

עוֹד מְעַט / ©רבקה ירון

*

עוֹד מְעַט הָאָבִיב יַגִּיעַ רִשְׁמִית עִם מֶזֶג הָאֲוִיר הַהֲפַכְפַּךְ וְעִם הַשְּׁאֵלוֹת אִמָּא מָה

אֶלְבַּשׁ הַיּוֹם וְאִמָּא תַּצִּיעַ קְחוּ גַּם סְוֶדֶר וּבֵינְתים יֵשׁ פְּרִיחוֹת חֲדָשׁוֹת וְיֵשׁ

פְּצָעִים אֲדִישִׁים לְעוֹנוֹת הַשָּׁנָה וְיֵשׁ תִּקְווֹת רְדוּמוֹת וְהֵן מִתְעוֹרְרוֹת

כְּאִלּוּ פַּעֲמוֹן עָלוּם הֵעִיר אוֹתָן דִּין-דּוֹן-דִּין-דּוֹן עַל אַף הַדִּמְעָה

.