חרדה

פעם חשבתי שאני פחדן

לא ידעתי שאני סובל מחרדה

זה התחיל עם משפחת פוגל

היו לי ילדים קטנים

לא הייתי נרדם

הייתי בודק את הדלת 

שהיא נעולה ושאין פורצים

מלא פעמים

לא בכפתיות קשה 

כי איני כפייתי כלל

אמנם חרדתי

הביאה אותי לזה

עברתי את זה

בשלב יותר מאוחר ריבוי הלימוד 

שהייתי לומד

היה מביא אותי להתקפי חרדה

שלא הייתי מסוגל להתמודד

הדופק שלי היה יורד

כן אני מהנדירים האלה

כמה יקרים החיים כל כך 

אני חושב במצב של חרדה

אני לא מרגיש חי

מרוב שבזמן האחרון

אני כל הזמן בחרדה

לכן אני אפילו לא יכול

לכתוב תגובה

ולא אין לי בעיה עם אזעקות

יש לי כל מיני טריגרים אחרים

ולא אני לא פסיכוטי

מעולם לא אושפזתי

רק פשוט סובל

וחי עם זה

כמה יקרים החיים כל כך 

לולא השם יתברך.

לא הייתי שורד

את כמות החרדה

שאיתה אני מתמודד