ולא יצאתי ממצרים

מעולם לא הייתה  בי

יציאת מצרים מארצותייך

לבי נטוע בנכר לבך

על משקופי נפשי , דם הפרידה

הסנה שבער לילות וימים

לאהבה ותשוקה

צורב עתה כאב

צמא וגעגוע

מאז , היו מדבריות

והיו , מים חיים

ימי חמסין וגשם פתאום

המוני עננים ושמש

ראי , סנדליי בלו ,  תרמילי עמוס

אני משקיף מההר

אל ארץ לא אחזור

ואל ארצותיי כאן , עכשיו.

אולי יצאתי ממצרים שבך

אך , מצרים שלך - עדיין בי.