מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר

מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר

כְּשֶׁהָרוּחַ הַקְּרִירָה,
רָפָה אוֹ גּוֹעֶשֶׁת
מְשָׁנָה הִיא לְעִתִּים כִּוּוּנִים.
אֲנִי מַמְרִיאָה מִנֶּגֶד,
מוֹטוֹת כְּנָפַי יְגֵעוֹת
אַנְחַת אֶבְרוֹתֵיהֶן נוֹאָשׁוֹת.
לְיַד גֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת
מִתְעוֹרְרִים דּוֹרְסֵי הַמְּאוֹרוֹת,
סְפוּגֵי תּוֹלָעָה
לִרְמֹס דְּמוּתִי
עַד תֹּם,
           עַד תֹּם
 
בְּכוֹחוֹת אַחֲרוֹנִים אוֹסֶפֶת,
בִּדְּלֵי תִּקְווֹת חֲבוּיִים
וַאֲנִי בְּנַחֲלַת כִּסּוּפַי עוֹרֶגֶת
עַל חֵרוּתִי נֶאֱבֶקֶת,
מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר.
~
2006
~