שחור הלילה
אפל צבע אופי נשמתה,
ירוק האיזמרג
ניצוץ נחושת תחושתה,
מהלכת שקט טרף תשוקתה
ירח מאיר עומק ערגתה.

שריריו שיזפון מדבר האש
ירכיו חוסן און כובש,
עיניו מבט חודר חומות
נר לילו גועש רוחש
רמץ נפשו לב לוחש.

אורבת היא לטרף כיבושה
ציפורניה מחדדת להבה,
חמוקי אישה קימורי גבעה
רשת פח יקוש
טומן לה ריגושה.

צועד על דרך לא ידע
עיניה פנסים זפת עולמה,
נמשך נשרף אל תוך גופה
שזירת זיעה נופת עוצמתה.

און יוקד אל עמק נחלתה
ריקוד החתולה להט עינוגה,
דם עורקיו נקז תחושתו
אביון האש רכז התפרצותו.

רטט מנגינת שריפת גופה
נתזי החום געש ריגושה,
עילפון העונג נחת חיבוקה
שוכחת והולכת לדרכה.