הזקן והים

בינתיים יש לי

די והותר מזון לעכל-

הים מגחך אלי ומפהק.

היום אני נזהר מזעם גליו

המלחכים את קרסוליי.

בן עשרים בחרתי במעמקיו

לסיים עד ארבעים את שנותיי.

שמש זהב שחורה וטהורה

נקלטה אז בעיני- שלווה של אושר

למסור את נפשי באין-סופיותו.