שִׁיר הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ מַקְדִּישָׁה לְדָנִי זְכַרְיָה

מָתַי נִכְתָּבִים
מֵיטַב הַשִּׁירִים
כְּשֶׁהֵם מֵהַלֵּב יוֹצְאִים
אָז הֵם נוֹגְעִים
כְּשֶׁאָנוּ כּוֹתְבִים שִׁיר
אֶת הַלֵּב הוּא מְדַבֵּר
 הַמִּלִּים יוֹצְאוֹת
בִּצְלִיל וּבָרִקּוּד
פַּעַם שָׂמֵחַ
פַּעַם עָצוּב
נִתָּן לִשְׁמֹעַ
אֶת יִבְבַת הַכִּנּוֹר
פּוֹרֵט עַל מֵיתַרֵי
הַלֵּב וְהָרֶגֶשׁ
לֹא תָּמִיד בֵּין הַשִּׁירִים
אֶת הַכֹּל חוֹשְׂפִים
לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי
אוֹהֶבֶת לְסַפֵּר חַיִּים
שֶׁכֵּן חַיַּי בְּשִׁירַי
וְשִׁירַי הֵם חַיַּי
אֵינֶנִּי כּוֹתֶבֶת
בְּמִלִּים גְּדוֹלוֹת
רַק כָּאֵלֶּה שֶׁ
עַל הַלֵּב פּוֹרְטוֹת לִפְרוּטוֹת
רֶגֶשׁ,אַהֲבָה,כְּאֵב וְכֵנוּת.

אִם פַּעַם שִׁיּרַי
הָיוּ פֵּסִימִיִּים
אַחַר כָּךְ אוֹפְּטִיסִימִיִּים
וְהַיּוֹם אוֹפְּטִימִיִּים
וְכָל שִׁיר הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ
הוּא כְּבָר שֶׁל נַחֲלַת הַכְּלָל
כָּךְ יְהֵא גַּם לְשִׁירַי.
~
מַקְדִּישָׁה לְדָנִי זְכַרְיָה לְשִׁירוֹ שִׁירִים בָּאִים מֵאַהֲבָה